
מילים
אירועי היום-יום, מחשבות ורגשות מחוללות בראשי. אותיות מצטרפות למילים מצטרפות לשורות נכתבות על דפי הפנקס.
מפעם לפעם מוצאות את דרכן גם לכאן...
אי-שם בתחילת הקיץ
הם הודיעו שזהו…
הגיע הזמן להפוך
מאחד ועוד אחת
לשניים.
מתחתנים.
כדרכי בקודש, מיד הצעתי…
אפשר להתגעגע לזמנים אחרים
אפשר להתגעגע לתחושת החיבוק
אפשר להתגעגע אלייך.
כל אלה קיימים בי,
בכל מקרה.
קל להתרפק על העבר.
צועדים יחד
על פני אדמה בקועה
נמוך וגבוה
שמן ורזה
ירוק ולבן
בני אדם…
בכל פעם מופיעה סיבה.
משהו שממש היה חשוב,
מהותי שכזה.
היא מגיעה עם בקשה
לעשות משהו,
להיות את זה.
פעם, לא מזמן, אהבתי איש אחד
כמו שלא אהבתי מעולם
ממעמקי הקרביים ובכל מאודי.
כעסתי עליו לא מעט
ראינו אחרת, התווכחנו הרבה – על הכל כמעט
והוא… הוא אהב אותי באופן מיוחד.
הקשבה פורייה היא האומנות
של פיתוח דממה עמוקה בתוכנו.
כך שנוכל להאט את קצב
עבודת המוח,
להתאימו לקצב הטבעי של
פעולת האוזניים
ולקלוט את המשמעות
שבין המילים…’