תמונת בלוג

בונים רחם

 

שבע שנים עבד יעקב ברחל
בסבלנות ובציפיה
ואנחנו ספרנו שבעה שבועות
מאז הנפילה.
שבועות של התחזקות וכמיהה.

הרגל כבר מהודקת
התרמילים ארוזים
והנפש... מתרוננת
נמשכת לתנועה הקבועה, המתמשכת,
זו של הרגליים, המותחת
את הנפש.

מניחה כאן שוב מילים ראשונות
מתרגשות...
מחר, יום ראשון, השכם בבוקר
שמים פעמינו דרומה
ובימים החשוכים ביותר,
לקראת סיומה של שנה,
הרגליים ישאו אותנו רחוק ועמוק,
על פני השטח ועמוק פנימה
יובילו אותנו כשאנחנו #בונים_רחם

מדי ערב, באחד-עשר הימים הבאים,
נמשיך ונשתף אתכם מהגיגי המסע
קצת משלי וקצת משלו
ואלי גם תמונה או שתיים.
(זה קורה ב'מה-נשמע' בקבוצה שקטה)

מזכירים שאם תרצו להגיב או לענות
שילחו לו או לי
מילים פרטיות... הן מחממות לילות קרים
זאת מהותה של קבוצה שקטה.

#בונים_רחם, רגע לפני
18.12.2021, הוד השרון

 


מפלסים דרך אל חלום
מסביב דממה דקה
שניים צועדים מדבר
בחוץ קר.
רגליים תופפות מסמנות קצב
ובאוזניים הרוח משוררת שיר דרך
בפנים חיוך חם.
התחלה.

דקות ארוכות של הליכה שתוקה
מתפצחות אל שיחה עמוקה
מין ריקוד שכזה...
מחליפים מילים
מחדדים, מבהירים, ממציאים.
הפריה.
ושוב דממה
כל נפש ממשיכה לחולל
בתוך תוכה
לכרות חווית
במעמקים...

וחוזר חלילה ושוב בלי הרף
מחוללים, מתחוללים.

#בונים_רחם, יום ראשון, מתחוללים
נאות סמדר - חולות כסוי, 19.12.2021

#מילים_לדרך
שלו - התקרבות
שלה - התעבות

 

 

 

 

 

 


 

בוקר ציורי, זריחה אדומה
קררר...
עננים אפורים
מתחלפים לשמש בשמיים כחולים.
רוח פרועה
מכנסת אותנו פנימה
עמוק בתוך מעיל הרוח.
יום של גוף -
עוד שכבה, פחות שכבה
איפה מניחים את הרגל...

קצת התבלבלתי, אמר הגוף,
בדרך כלל היום הראשון כולו שלי
ורק אז את מגיעה
ואתמול...
הכל בסדר, אמרה הנפש,
אתמול היתה חגיגה
היום הזה כולו שלך
היום זה יום של הליכה...

ערב יורד
'בית' קטן כחול
שומר אותנו בחום
ריחות תבשיל על הכירה
וירח של מחצית החודש
מפאר את השמים.

סוף יום שתיים

#בונים_רחם, יום שני, רוחניות
חולות כסוי - שחרות, 20.12.2021

#מילים_לדרך
שלו - האטה
שלה - צחוק

 


צינת הבוקר
מפנה שמים אפורים
לרקיע כחול
מצויר בחתימות ענן לבנות.

מקלפים שכבה
ועוד אחת
ולובשים חזרה...
משקיפים עוד רגע אחד
על הערבה.

שביל מתפתל מטפס ויורד
הרגליים מבקשות תמיכה.
צליל תיפוף המקלות על השביל
מעטר את ההליכה.

הרוח שאתמול כעסה ורגזה
נרגעה
עכשיו היא רוקדת בעדינות
ומפתה את זאת שבפנים
למשחק.

היא מזמינה אותה להצטרף אליה
בשפתה שלה
לרגע נושבת קרה
אחר כך מפנה מהשמש ענן לבן
ומכסה אותה בחזרה.
שובבה...
זאת שבפנים עדיין מתכרבלת
בתוך עצמה.
עוד לא משתפת, לא מתגלה.

יום ציורי
בשמיים
מתח לכפות הרגליים
במה שנגלה לעיניים
ובדומיה, בה אפשר אפילו
לצייר תחושה.
נפלאה.

#בונים_רחם, יום שלישי, ריקוד
שחרות - באר מילחן, 21.12.21

#מילים_לדרך
שלו - שמים
שלה - דומיה


בראשית היה קר
מאוד קר
אחר-כך הופיעו עננים בשמיים
וגשם טפטף לרגע או שניים
הרוח הכועסת הצליפה
חצופה, אותנו מהשביל העיפה
וכשכל זה לא עזר
ומזג האוויר הבין שזה לא מפחיד
ואנחנו היטב מצוידים
ואפילו מאוד נהנים,
הוא שלח הבוקר שמיים
כחולים-כחולים, נקיים,
עמוקים ובהירים;
ושמש מחממת
כמו מברכת
אותנו להמשיך ללכת.

שכבות מתקלפות ויורדות
אחת ועוד אחת
נטמנות בתרמיל ולא חוזרות חזרה.
בצהרים גילינו שרוולים קצרים
לשמש החמה.

צופים מלמעלה על בקעת תמנע
יפה ומיוחדת הקערה
רבת הוד מכל זווית ראיה
מרגישים כשני חגבים קטנים
אל מול נפלאות הבריאה.
נרשמת התרוממות רוח נעימה.

רוח אחרת, נעימה, מרגשת
מוציאה מאיתנו פרצי גיל
ואת הנפש מן המערה שלה.
וזאת... משאירה לי גלויות-חלום
עוד לא מפוענחות
ובכל זאת, נראה שמובילה אותי
בשביל האבנים הצהובות.

לאן? כשנגיע נדע.

#בונים_רחם, יום 4, חגיגה
באר מילחן - תמנע, 22.12.2021

#מילים_לדרך
שלו - גילוי
שלה - מחגשה* (מחשבה + הרגשה)
*יצירתי האיש שלי...

 


עננים דקים כיסו את פני השמיים
שינו צורה בכל שעה
כבשים, אידרות דגים, משיכות מכחול
בעיקר החביאו את השמש רוב היום.

חולצה ארוכה על קצרה ועוד מעיל רוח.
חולצה קצרה ודי.
חולצה קצרה ומעיל רוח וכפייה לבנה לצוואר.
עם כובע.
בלי כובע.
חולצה ארוכה וכפייה.
עם מעיל.
בלי מעיל.

ככה כל היום.
'ארון בגדים' שקוראים לו תרמיל על הגב
והתלבטות בלתי נגמרת
להתלבש.
להתפשט.
עכשיו.
אחר כך.
חם. קר.

וכל זה לא באמת העיקר...

מטפסים מצד אחד
יורדים מן הצד האחר
הר תמנע
בקעת תמנע
ושיחה נפלאה על כל מיני...

#בונים_רחם, יום 5, מתלבשים ומתפשטים
תמנע - באר אורה, 23.12.2021

#מילים_לדרך
שלו - פגישה
שלה - התפשטות פשוטה

** מחר יום מנוחה


 

בוקעים את כורי המנוחה
שעטפו אותנו ביממה האחרונה
בנקודת האמצע של ה 8.

יוצאים שוב לדרך
ממשיכים ללולאה חדשה
התחלה כנוסה, קר בחוץ
ואז הפתעה...
לונהפרק יובלי נחל עתק
סולמות ויתדות
עולים ויורדים
גבים ותצורות סלע.
מראות נפלאים.

הכל נראה כאילו המשך...
הולכים, מתלבשים ומתפשטים,
משוחחים, משתאים
מיופיו של הטבע
ומשהו בפנים מרגיש כמו
התחלנו משהו חדש.

הלולאה התחתונה של ה 8
מבקשת להתמלא
במה שמעבר למוכר.

מפנים תשומת לב לתחושות
מפנים מחשבות וידיעות
ממתינים...
זה יגלה עצמו בפנינו.

#בונים_רחם, יום 7, לולאה חדשה
באר אורה - נחל עתק - חניון רחם, 25.12.2021

#מילים_לדרך
שלו - תעלומה
שלה - מסירה


 

הפעם מהסוף להתחלה.
מתמקמים מתחת ל'קרמבו'
של גבעת יוכבד.
ערב נינוח,
אין כמעט רוח.
אפשר לשבת בפתח האוהל
ליהנות משקיעת החמה.

היום הלכנו שלושה.
הרבה דממה.
נעתקות המילים
מול נופים מופלאים
מזויות ראיה לא מוכרות.

ובפנים...
אוספת אחד לאחד
סימני דרך מהמציאות
לטבעה של הלולאה...

 

 

כבר יומיים השמיים כחולים עמוקים
ומזג האוויר בהיר וקריספי...
בהירות

הגוף קל יותר על הדרך,
גם כשהיא הופכת תובענית יותר ויותר....
קלות

דממה מסביב, מעט מפגשים
הוד ההרים השקטים
בפנים שקט מתרחב...

והקצב איטי ומדוד
כקצב פעימות הלב...

סימנים.

#בונים_רחם, יום 8, סימנים
נחל רחם - גבעת יוכבד, 26.12.2021

#מילים_לדרך
שלו - סתם
שלה - עצמאות

 


בוקר שמח
פוצחים בטיפוס
לקול קריאות עידוד
של פרצופים, חיות
וערב רב של דמויות
בתצורות הסלע המרהיבות
של הר אמיר.

לצידנו מטפסת משפחה
הורים וזוג בנות קטנות
ג'ינג' יות... נפלא.

במורד ההר, בצידו השני,
רגע אחר מנוחה נפלאה... המולה.
מאות תלמידים, מוסיקה, צעקות,
ריחות אפטרשייב ובושם
ואנחנו... מתכווצים, משימתיים,
משתדלים לעבור מהר ולהמשיך הלאה.
מעורר שאלה...

הר שחורת מקבל את פנינו
בשמש חמה... מנוחה
ואז כמו הולכים מהסוף להתחלה
מטפסים ויורדים
רואים קדימה את מה שהגב ראה
בפעם הקודמת... מעניין.

מפגשים.

#בונים_רחם, יום 9, מפגשים.
גבעת יוכבד - הר אמיר - הר שחורת - נחל רודד, 27.12.2021

#מילים_לדרך
שלו - אחרת
שלה - רצון

 


מארגנים ומקפלים את ציוד השינה
תחת כיפת שמים מעוננים.
לאט לאט השמש הביסה אותם
ופתחה מבערים.

צועדים 'הפוך'
ומגלים איך המסלול נפרש (unfold) בפנינו
מתקדמים מעט
נזכרים
ואז מתגלה עוד פיסה ועוד אחת.

המחשבות כבר מתרוצצות קדימה
אל מעבר לכאן, פחות לעכשיו.
נושאים עיניים אל רצונות עתידיים
איזה טעמים אחרים הם נושאים?
במה הימים האלה תיבלו אותם אחרת...

כמה דברים כבר סימנו:
קצב איטי ומדוד - בהליכה, בעשייה ובמחשבה.
התחלות לא ברורות עוזרות
למשוך קצה חוט אל משהו שעוד לא מוכר.

ואולי... לתת עוד יותר לדברים to unfold
ולפרוש עצמם בפנינו
לא ברורים, איטיים, מדודים...

נינוחות.

#בונים_רחם, יום 10, נושאים עיניים
נחל רודד - הר יהורם, 28.12.2021

#מילים_לדרך
שלו - בועה
שלה - אהבה


מזג האוויר מברך אותנו
בשמיים בהירים וזריחה ורדרדה.

הולכים מהר על קו הרכס
רוח קרה אורזת אותנו
אל תוך עצמנו.
מימין מצרים
בתהום הפעורה בינינו לבינם
גדר הפרדה.

פוגשים בדרך
אנשי ונשות מכינה
שביליסטים ממהרים ביום האחרון למסע
וקבוצות נערים מכפר הנוער נירים.

במציאות יורדים לנחל גשרון
בתחושה מעמיקים אל בטן האדמה
אל הרחם שהלך ונבנה
בעשרה ימי הליכה.

עולים במעלה
הרגליים עובדות חזק
והלב דופק בחזה.
הנפש מעפילה אל תוך מרחב פנוי.
שנינו עטופים בדממה
ותחושה עמוקה של אינסופ-כלום...
מפגש מדויק של תמצית אדי העבר
עם תבליני העכשיו.

ומה עוד נשאר...
התממשות חדשה
רגע לפני שעכשיו נגמר.

מהלכים על ענן...

#בונים_רחם, יום 11, אינסופ-כלום
הר יהורם - אילת, 29.12.2021

#מילים_לדרך
שלו - רחם
שלה - הקשבה


מתעוררים במיטה מוכרת
סתם ככה
בלי לקפל שק שינה ולארוז 'בית כחול'.
לקח לנו כמעט יממה להתרגל לבניינים מסביב

והלב... הוא הומה מילות תודה
לבוהן שלי שלימדה אותנו ללכת לאט ולהפנים קצב איטי ומדוד
לגדי טנא שעשה הכל והכין את הרגל לצעידה בפחות מ-5 שבועות
לערן, מר מדבר, משחרות; ולזוהר מבאר אורה שליוו אותנו בדרך, לקחו והביאו בחיוך ואהבה.
להודו של הטבע שאיפשר לנו שוב לצלול עמוק אל נפלאותינו אנו.
לשותפות המיוחדת שלנו.

ולכם, כולכם, על העדות והמילים,
אלה שחיממו את הלב וחיזקו את הרגליים.

'תהליכה' שכאן עוברת לתנומה שקטה עד המסע הבא.
מוזמנים להישאר או לנדוד לעולמות אחרים

בקידת תודה
שאולי וסיגל
סוף שנת 2021