מרקמים | Textures

נוגעת בגזע עץ... ושומעת את הולם ליבו
אוספת עלה שנפל ... ורואה את סיפור חייו
משתעשעת בגוש חימר... ויוצאת איתו יחד לדרך לא-ידועה
מתבוננת באדוות המים ... ומסע חיי שלי נפרש בפני.

יצירה עבורי היא התנועה הנוצרת מתוך התבוננות.
הסיפור שמבעבע אל פני השטח, מתגלה בפני בכל פעם קצת אחרת.
בכל מבט מחדש, שוֹנֶה.

מרקמים מחוספסים ולא אחידים קשורים בתודעה לבלייה, הזדקנות ואולי אפילו מוות.
לרוב כשנראה משהו מקומט או חרוץ נחשוב שאבד עליו הקלח.
לי הם גורמים להאט את קצב ההתבוננות, הם מרתקים את תשומת ליבי באלפי ההתרחשויות והדגמים שבהם.
הם מספרים לי סיפור.
מקשיבה. לומדת.
מבקשת לפתוח דלת ולהיכנס פנימה.

מגלה איך כל אחד מעולמות היצירה שלי מתאים את עצמו לאחר מבלי ששמתי לב.
בכל פעם שמחה לגלות את מה שלא כיוונתי אליו ונוצר מתוך עצמו.

פברואר 2019, מִרְקָמִים – נקודה בזמן ועבורי גם נקודת מפנה.
מציגה את היצירה שלי במסע שהלך ונפרש בפני:
ראשונה הצטרפה המצלמה, אי-שם בשנת 2013;
את האהבה לחומר מצאתי בסטודיו הפתוח ברמות השבים במחצית 2014
ואליהם הצטרפה הצביעה הבוטנית, אותה גיליתי אצל לאורה מרים בשנת 2016.

ועכשיו זה לא רק אוסף מתוך היצירות שלי שחברו יחד לידי תצוגה.
התערוכה כולה היא יצירה בפני עצמה.
זהו פאזל שהלך ונרקם ובעת החיבור הציג את עצמו בפני על שלל גווניו ורבדיו והפך למרקם אחד...
ביטוי מדויק לדרך חיי.

התערוכה מאפשרת לי להכיר לכם את עולמות היצירה שלי על קשרי הגומלין שהולכים ומתרקמים ביניהם ובעזרתם לבטא את האהבה שלי לטבע, לחספוס שבו ולסיפור שהוא מספר.

חורף הוא תקופה נפלאה..
גם אני הרמתי גבה כשפתאום נכתבה לה השורה הזו – קר, רטוב, הגוף מכווץ... זמן התכנסות.
זאת התקופה בה נולדתי (ינואר 62). בשנים האחרונות אני מגלה שזו התקופה בה אני שוב נולדת בכל פעם מחדש.

השנה אתם כאן איתי. בחדר הלידה. בנקודה הזו בזמן. 
בעוד נקודת מפנה.

וכמו בכל לידה זה מרגש. זה כואב. זה פותח אפשרויות ...
וכמו בכל לידה – אני עומדת לפניכם פשוטה...
פשוטה – גלויה וחשופה לעיני כל.
עולמי הפנימי ועולמות היצירה שלי פרושים על הקירות ובמרחב הגלריה ואני מעזה להגיד בקול רם וברור – אני אמנית ... 
מסכימה, גאה ושמחה שאתם 'רואים לי'
פשוטה – רגילה. ככה, כמו שאני. בדיוק כמו שרואים.
קרובה לטבע, למציאות כפי שהיא, גם ובעיקר בדברים הקטנים.
מציגה גם בפניכם את הקשר בין הדרך בה אני חיה והדרך בה אני יוצרת – בהקשבה, בכוונה לשמוע את מה שמבקש להיווצר.

התערוכה הזו היא נקודת שיא במסע, היא יצירה בפני עצמה.
בעזרתה ראיתי איך כל עולמות היצירה שלי שלובים, משפיעים ומושפעים האחד מהאחר
ובעזרתה התאפשר לי לחבר עוד ועוד ממעגלי חיי השונים אל העשייה.
להמשיך ולרקום את המרקם העדין והמיוחד הזה... של חיים.
מרקם מרגש ומשמח.

ועל כל אלה אני מבקשת להגיד תודה.
לציפי ולעיריית רעננה ששמרו לי את המקום כמעט 6 שנים עד שאהיה מוכנה. לעומד בראשה, חיים ברוידא, על המילים החמות.
לענבל, לאורה ומיכל מורותי האהובות
לעמי ומיכל ובהכוונתם לצוות הנפלא של רע – בית מלאכה לצילום על ההפקה המקצועית של הצילומים,
לטליה אשר על העיצוב הגרפי והרבה מעבר לכך,
לאריק סופר ולצוות של אייפרינט שהחזירו אותי לרגע לימים רחוקים של דפוס והדפיסו את הקטלוג המרהיב.
לניקול ומירב ששמרו על הגוף והנפש שלי.
לרומי שעזרה לי להגיע אל רבים דרך 'ספר הפרצופים'.
לליאורה שבנחת ובשקט פרצה עבורי דרכים אל מעגלים נרחבים.
לשיבון אלי והבנים – על הכיבוד שכאן ועוד הרבה מעבר לזה
לנעמה שמצלמת אותנו. לחברים שעוטפים אותי מכל עבר
לאמא שלי המופלאה ולאיש המיוחד שלי, שאולי, שדוחף ותומך ומניח
ולמינה שראתה את כל זה הרבה לפני שאני האמנתי שיש משהו...
ואחרונות חביבות לאסתר אליצור ולאפרת אייל שהסכימו לבוא ולשוחח איתי ועם מי שיגיע על מרקמים ויצירה:
במפגש הראשון  ד"ר אסתר אליצור ויחד נשוחח על מרקמים
וביום נעילת התערוכה, נשוחח אפרת אייל ואני על חמשת החושים של היצירה.
אני בטוחה שיהיה מעניין
בואו באהבה

(מתוך דברים שאמרתי אתמול בטקס הפתיחה)

WhatsApp Image 2019-02-16 at 21.18.27 (1)
WhatsApp Image 2019-02-16 at 21.18.27
WhatsApp Image 2019-02-16 at 21.18.25 (1)
WhatsApp Image 2019-02-16 at 21.18.27 (2)
WhatsApp Image 2019-02-16 at 21.18.26 (2)
WhatsApp Image 2019-02-16 at 21.18.26 (4)
WhatsApp Image 2019-02-16 at 21.18.26
WhatsApp Image 2019-02-16 at 21.18.25
WhatsApp Image 2019-02-16 at 21.18.28 (1)
WhatsApp Image 2019-02-16 at 21.18.28 (3)
WhatsApp Image 2019-02-16 at 21.18.28

יום ג', 19.2.2019

ביום ראשון היא ביקרה כאן בעצמה
היום היא הגיעה עם קבוצת תלמידים
אחרי שהסתובבו בגלריה והתבוננו
היא ביקשה שאדבר איתם...
'מה ראיתם?', שאלתי
'שמתי לב שאפשר לראות דברים פשוטים מנקודת מבט חדשה ואז הם מעניינים...' אמר אחד
'בכל פעם ומכל מרחק ראיתי באותה תמונה דברים חדשים שלא ראיתי קודם...'

ככה זה כשהיצירה מדברת בעצמה
נותרתי ללא מילים
ולב מלא בהודיה עמוקה...

20190219_105550
20190219_154831
20190219_154911

יום ג', 19.2.2019

 

 

 

הם באו בגלל הסיפור
ונשארו שעה ארוכה בזכות האמנות...

זוג שהגיע במיוחד מחיפה
מורה וקבוצת תלמידים
עולה חדשה מרוסיה
ואפילו הורים עם ילדים קטנים

תודה ליאור אוחנה על כתבה מדוייקת ורגישה שהצליחה ליצור ניצוץ של רגש ועניין
ותודה לעמליה גולד  על הצילום הנפלא שלי שגורם לחלק מהמבקרים לגשת ולחבק אותי
סתם ככה...
http://m.yediot.co.il/Articles/5465115

יום ד', 20.2.2019

 

הוא עמד בפתח והציץ פנימה
משהו בו ביקש לראות
ומשהו אחר אמר כנראה שזה לא שייך...
ואז הגיע הילד, משך אותו פנימה
הם הסתובבו מצילום אחד לשני
ואז שוב
ושוב
ויצאו החוצה
וחזרו פנימה
ובשקט ניגשו לשאול
אם הצילומים למכירה...
.
.
** כן, כל המוצגים בתערוכה מוצעים למכירה

20190220_175134
52297608_2260190070710538_3543957363390152704_n

יום ד', 20.2.2019

למה התערוכה הזאת כל כך חשובה לך?

"התערוכה הזו היא תערוכת היחיד הראשונה שלי, בה אני מציגה את כל עולמות היצירה שלי. היא מהווה עבורי נקודה בזמן וגם נקודת מפנה. ..."

כך עניתי כשרותי זוארץ שאלה אותי בראיון ל Onlife אתר תוכן ואקטואליה לנשים.
הראיון המלא בקישור הזה...
https://www.onlife.co.il/career/182432

גם כאן כדאי גם קרדיט למי שמצלמים אותי בכל מיני מקומות:
Gold Amalia בבית המלאכה
ו שאולי לב במדבר

20190221_114906
20190221_114931
20190221_114920

יום ה', 21.2.2019

יש מי שנכנסים לרגע
יש מי שנשארים שעה ארוכה
ויש מי שמגדילים לעשות
וחוזרים בפעם השנייה...

20190222_130808

יום ו', 22.2.2019

היא נכנסה ממש לפני שסגרתי
וביקשה להציץ רק לרגע
ואז...
נעצרה
פסעה לאט
מתמונה לתמונה.
מדי פעם הצלחתי לראות
את החיוך המתפשט
על פניה...
ואז היא פנתה אלי בעיניים מלאות אור ושאלה:
'מותר לי לספר על התערוכה בקבוצה שלי בפייסבוק?'...

שבת שלמה

 

שבת, 23.2.2019

 

אבא שלו ואני עמדנו ושוחחנו
והוא הפך חסר מנוחה...
אז אבא שלו לקח אותו לסיבוב...

20190223_140736
WhatsApp Image 2019-02-23 at 21.19.10
WhatsApp Image 2019-02-23 at 21.19.11 (1)
משוחחות מרקמים
20190223_192136
WhatsApp Image 2019-02-24 at 10.52.11 (3)
20190223_191952
20190223_181933
20190224_190704

יום א', 24.2.2019

 

הם נכנסו סתם ככה
אחרי סיבוב בפארק
אבא, אמא ו 4 ילדים.
כשהגיעו אל עבודות הקדרות
הוא שאל: 'מה, כל זה מחימר?
איך עושים את זה?...'
'... אבא, פשוט ככה, אתה לא רואה?'

והצביע על תמונות הידיים העובדות שלי שעל הקיר...

20190224_191030
20190225_134235
20190225_134301
בקבוק טוף כחול
20190225_184901
20190226_120757
20190225_111625
20190225_100750
20190226_110659

יום ב', 25.2.2019

אמרו לי:
'שמת את זה במקום לא טוב, תשמרי את זה לידך...'
'את תראי, הגלויות יעלמו..'
'אף אחד לא ישלם...'

כל מי שבא והיה כאן הוכיח שהם טעו.
אנשים מטבעם הם טובים.
- היו מעטים שלא הבינו - ולקחו גלויה או שתיים
- היו אחרים שלא היה להם מספיק - והשאירו סכום לא מדוייק ואז חזרו להשלים את החסר

תודה. תודה. תודה.
על שחיזקתם את אמונתי בטבע המופלא של האדם.
כשנותנים אמון מקבלים אותו בחזרה כפל-כפליים...

20190225_184353
20190225_134215
20190226_184417
20190226_161058
20190226_160958
20190226_190320

יום ג', 26.2.2019

- 'אה... אני מכירה את זה...
פעם קראו לזה באטיק...'
- 'זאת טכניקה של הדפס בוטני', עניתי
- 'אז את צובעת את העלים?...'

ניגשנו יחד אל 'פינת מאחורי הקלעים'
וסיפרתי על הקסם שמתרחש בסיר
כשמבשלים בד שאוצר בתוכו את העלים...

 

יום ד', 27.2.2019

 

 

אז איך החלטתם איך לערבב בין כל המדיות,
הרי זה של 3 אומנים שונים, נכון?'
'שלושתם נמצאים בתוכי', עניתי
'זאת תערוכת יחיד שלי'

... אז אני צריכה להתחיל לראות מהתחלה...

בחוץ גשם ובפנים חם ונעים

20190228_103802
נפש. חומר. מבט. ציפייה
53184620_10157117160979413_3614215159972626432_n
20190228_181258

מרגש ומשמח להיוולד אל תוך חיבוק

ואתם כולכם, בכל מדיה אפשרית,
חיבקתם אותי ואת העולמות שלי
חיבוק חם ואוהב, אל תוך העולם

15 אמיצים ובעיקר אמיצות
אפרת אחת נפלאה ואני
חגגנו הערב את נעילת התערוכה הזו ופתיחתו של מסע חדש...

על הקיר בגלריה הנחתי גם מילים:
'נושמת בחופשיות טביעת אצבע
ירוק של שמיים מתגלה עבורי
בכל פעם מכיוון אחר.
שׂוֹחָה למרחקים ארוכים;
יד שמשוררת קו עוצמתי
מְשַׁנָּה צורה מתוכי.
מעורפל. ברור.'

כשכתבתי היה מעורפל. עכשיו ... יותר ברור...

תודה. תודה.
למי שהגיע מקרוב או מרחוק, במיוחד או 'על הדרך'
למי שמיד התקשר לחברים ואמר להם שהם חייבים לבוא ולראות
למי שחזר בהתרגשות בפעם השניה והשלישית - בכל פעם עם עוד מישהו
למי שאימצו אל ביתם יצירות שיצרתי בלב קשוב ואוהב
למי שכתבו מילים חמות
למי שהתרגשו, דמעו וביקשו ... 'אני חייבת לחבק אותך'
למי שכבר חושבים איתי על ההזדמנויות הבאות, 
עוד לפני שלקחתי אויר לנשימה

העולמות שלי
נארזים ושבים 
אל בית המלאכה
למנוחה קצרה
אשוב ואספר לכם... 
וכבר מגיעה ההזדמנות הבאה...