מילים
אירועי היום-יום, מחשבות ורגשות מחוללות בראשי. אותיות מצטרפות למילים מצטרפות לשורות נכתבות על דפי הפנקס.
מפעם לפעם מוצאות את דרכן גם לכאן...
אֲנִי עֲשׂוּיָה אַחֶרֶת
אֲנִי עֲשׂוּיָה מִיָּם כְּחוֹל
שֶׁמֵּכִיל הַכֹּל
אֲנִי עֲשׂוּיָה מֵאֲדָמָה שֶׁל הַר
וְשֶׁל מִדְבָּר
אֲנִי עֲשׂוּיָה מֵחִבּוּר שֶׁל חוֹל
וְגַם מִנֶתֶּק אֶחָד גָּדוֹל
היא דוחפת אותי לפינה
ואני בכל הכח, דוחפת חזרה.
‘מה נהיה, אני שואלת,
חיזרי להיות מיטיבה…’
שוב התיקים ארוזים
הפעם… הרבה פחות בגדים.
מבקשים לגעת באביב הירוק,
קצת לפני שהוא הופך זכרון רחוק.
מניחה כאן, שוב, מילים ראשונות…
מחר, שבת, השכם בבוקר, עוצרים את המרוץ,
נוסעים צפונה, #מתחדשים_בדרך ומתמסרים
לתנועת הרגליים המפעילה את הנפש
ולמה שיש להן לספר לנו.
כשבחוץ העולם גועש ורותח
אנחנו בוחרים שוב להתבונן פנימה.
מבקשים לתפוס את זנבו של החורף…
יורדים שוב דרומה
עולים בגובה
יוצאים מן המסלול הקבוע
ומתמסרים לתנועה…
60 זה כמו 6 עגול ומלא ומקום בו אין-קץ להתמלא
60 זה כמו 6 ילדי וסקרן, מוכן ומזומן,
להשתעשע ולחקור את מרחב האינסופ-כלום שעלה והתייצב לימינו…
פשר לשחרר משהו ברכות ולראות … שחר…
אפשר להתעקש כפרד ולחוות את קושי הפרידה…
מי אמר שחשוב שנדע ממה נפרדים…
קרא עוד