מילים
אירועי היום-יום, מחשבות ורגשות מחוללות בראשי. אותיות מצטרפות למילים מצטרפות לשורות נכתבות על דפי הפנקס.
מפעם לפעם מוצאות את דרכן גם לכאן...
במהלך החודשים הללו, במקביל למפגשי 'מיומנויות תפילה',
נולדו בבית המלאכה כלי חימר חדשים, כאלה שלא יצרתי מעולם בעבר.
משהו כאילו נבע מתוכי.
מתבוננת במציאות
בעיניים ערות,
בתוכי מתרקמות בקשות
אוספת אותן בתוכי
ומניחה לתנועת הידיים
ליצור…
בצעידת הבוקר
חלפתי
על פני ארבעה אנשים.
אחים.
פעם פעם, שנים רבות לאחור
אהבתי להיות בו
מפרש למתוח ולעיתים גם לחתור.
השנים חלפו ואני התרחקתי…
השמש, עוד לפני שהגיחה,
צבעה עננים
בצבעי ארגמן מופלאים…
התייצבתי, קר בחוץ…
יוצאים פנימה, הוא ואני… והמדבר. שניים-עשר יום של צעידה בחוץ ובפנים
בימים האחרונים אני מתפללת בחימר
וידי יוצרות לאט ומתוך כוונה עמוקה
מיכל ענק של תקווה.
בלב נקשרות המילים אחת לאחת
לתפילה חרישית…
לכל אחד דרך משלו להתפלל
אחד בבית הכנסת, השני בכיכר
ואני… מתפללת כשידי עובדות בחימר.
אולי נאיבי לכתוב את הדברים הבאים בימים האלה של סתיו 2020.
למרות זאת ובכל זאת כותבת מעומק הלב… בקשה והזמנה… סוג של חשבון נפש ו… סליחה חדשה…
כולנו בעצם זקוקים למעגלי שייכות רחבים יותר.
לתארים שמשייכים אותנו האחד אל השני,
יותר מהתארים שמפרידים אותנו לקבוצות קטנות – משפחה, מפלגה, דת, גזע, שבט.
כאלה שאומרים – הם משלנו והאחרים הם משלהם …
הרחבת המעגלים יכולה להיות דרך להציל את העולם מלבבות 'רזים'.
מי שהכיר אותך
ונכנס לבקר בבית המלאכה שלי
מזהה בקלות את טביעת האצבע שלך
באופי שלי.
מן תמהיל שכזה
שמערב סדר קפדני וחלומות בעננים.