מילים
אירועי היום-יום, מחשבות ורגשות מחוללות בראשי. אותיות מצטרפות למילים מצטרפות לשורות נכתבות על דפי הפנקס.
מפעם לפעם מוצאות את דרכן גם לכאן...
פעם, לא מזמן, אהבתי איש אחד
כמו שלא אהבתי מעולם
ממעמקי הקרביים ובכל מאודי.
כעסתי עליו לא מעט
ראינו אחרת, התווכחנו הרבה – על הכל כמעט
והוא… הוא אהב אותי באופן מיוחד.
'סליחה', אמרתי,
'סליחה שפגעתי'.
והמשכתי.
פתאום משהו בתוכי זעק
ועצרתי.
הקשבה פורייה היא האומנות
של פיתוח דממה עמוקה בתוכנו.
כך שנוכל להאט את קצב
עבודת המוח,
להתאימו לקצב הטבעי של
פעולת האוזניים
ולקלוט את המשמעות
שבין המילים…'
הפלא שבמוסיקה
בהרמוניה שבין הצלילים
העומק שבציור
במעברים שבין הצבעים
היופי שבחברה האנושית…
חשבתי לחזור ולשתוק
ולהתקפל אל תוך עולמי
להשאיר את קולי לעצמי
עד יעבור זעם…
לקחתי נשימה ועוד כמה רגעים
ארוכים
היום פגשתי במילים
והבנתי מהם הכללים
שלי.
שצריכות לעבור
לא מעט שנים.
ואז…
מתבגרים
ומתגברים על פחדים עמוקים
שטבעו בנו סיפורי החיים.
מי אתה?
אני שואלת
ובכל פעם אתה
עונה אחרת
מרגש, משמח, מלמד
בכל בוקר לגלות עוד ועוד ועוד.
לְהִתְיַישֵּׁב בְּלִיבָּהּ הַפּוֹעֵם
שֶׁל מַהוּת,
שְׁתִי רַגְלַיִים
יְצִיבוֹת
בְּמֶרְכָּז הַמַּשְׁאָבִים שֶׁלִּי.
אנחנו העוברים בו
חולפים ביעף או פוסעים בנחת
מתבוננים או מבקשים להגיע