מילים

ימים רבים לא הסכימו מילים
להגיע אל קצה הלשון.
אילמות נשארו קשורות בתוכי
מתבלבלות אל נוכח הזוהמה….

עוזבת עולם
מחליפה שפה
בפנים, לא בחוץ.
שולחת אל האינסוף
את כל כולי. נשארת פתוחה….

אצלי בפנים ריק
בחוץ מצייצות בלי הרף
בליל גדול של ציפורים.
מקשיבה יותר מאי-פעם
מבקשת חיבור בלי פרטים.
מצליחה? לא יודעת.

דרך הטבע למדתי קִיּוּם
דרך הגוף למדתי כְּאֵב
דרך הבניה למדתי סַבְלָנוּת
דרך אי-הודאות למדתי בְּהִירוּת
דרך הים למדתי הִשְׁתַּנּוּת וִיצִיבוֹת…

הבוקר
על המצוק מעל הים
מתבוננת בו
ממשיך ומגיע אל החוף
ונסוג בחזרה…

נביעת סגוליותו המתמדת של היחידאי,
מהווה מוקד ממנה נשלחות אדוות אל היקום (סביב סביב).
היקום הוא מארג אינסופי של אדוות בתנועה…

אחרונים עוד מנקדים את הנוף
באדום וצהוב. 
תהלוכות תוות את עצמן אל הגולם, 
דם של מכבים ודרדרים בסגול. ..

כשאומרים על משהו או מישהו שהוא מיוחד
אומרים עליו שהוא אותו דבר אבל שונה.
מחפשים את המקום שלו ביחס לאחרים.
ובעצם…

העולם אינו העולם של פעם
האדם אינו האדם של פעם
אני אינני האני של פעם
ולכן…

מישהו חיכה לנו לצד הדרך
עמד במקומו והמתין חרישית
לא פצה פה…