מילים

עייפה, עייפה…
הגוף מתרווח ושוקע כבד אל המיטה
העיניים לאט נעצמות
ואז הן באות…
מילים, מילים ומחשבות.

אדמה קשה, מבוקעת
מחזירה בכוח כל טביעת רגל.
אדמה רכה, נָעָה, מתמסרת
מכניסה בנועם כל תנועת יד….

שָׂפָה הִיא קָצֶה
שָׂפָה הִיא קֶשֶׁר
שָׂפָה הִיא דֶּרֶךְ בִּטּוּי
וּכְשֶׁהִיא שֶׁסּוֹעָה
הַכֹּל שָׁבוּר….

אֲנִי עֲשׂוּיָה אַחֶרֶת
אֲנִי עֲשׂוּיָה מִיָּם כְּחוֹל
שֶׁמֵּכִיל הַכֹּל

אֲנִי עֲשׂוּיָה מֵאֲדָמָה שֶׁל הַר
וְשֶׁל מִדְבָּר
אֲנִי עֲשׂוּיָה מֵחִבּוּר שֶׁל חוֹל
וְגַם מִנֶתֶּק אֶחָד גָּדוֹל

היא דוחפת אותי לפינה
ואני בכל הכח, דוחפת חזרה.
'מה נהיה, אני שואלת,
חיזרי להיות מיטיבה…'

הים הזמין אותי להישאר ולשהות בו.
נעניתי.
לרגע הפכתי להיות ים.

הנשימה הזמינה אותי להישטף בה.
נעניתי.
שמעתי אותה רוחשת בגופי.

שוב התיקים ארוזים
הפעם… הרבה פחות בגדים.
מבקשים לגעת באביב הירוק,
קצת לפני שהוא הופך זכרון רחוק.

מניחה כאן, שוב, מילים ראשונות…
מחר, שבת, השכם בבוקר, עוצרים את המרוץ,
נוסעים צפונה, #מתחדשים_בדרך ומתמסרים
לתנועת הרגליים המפעילה את הנפש
ולמה שיש להן לספר לנו.

כשבחוץ העולם גועש ורותח
אנחנו בוחרים שוב להתבונן פנימה.
מבקשים לתפוס את זנבו של החורף…
יורדים שוב דרומה
עולים בגובה
יוצאים מן המסלול הקבוע
ומתמסרים לתנועה…

60 זה כמו 6 עגול ומלא ומקום בו אין-קץ להתמלא

60 זה כמו 6 ילדי וסקרן, מוכן ומזומן,
להשתעשע ולחקור את מרחב האינסופ-כלום שעלה והתייצב לימינו…

ללכת לאיבוד… ישנן דרכים שונות לעשות את זה:

— האחת שמה דגש על 'ללכת'…