כֵּנוּת (אמיתיות) / דיוויד ווייט

היכולת לומר את האמת היא כמו היכולת לתאר את תחושת המתח לפני המעבר בדלת הזו, ממש כמו המעבר עצמו והמעבר להיות לוחם-רוח אמיתי (כֵּן). כֵּנוּת אינה גילויה של אמת בסיסית שמעניקה לנו שליטה על החיים, על מישהו או אפילו לא על עצמנו, אלא התגלמותה הבריאה של אי-הודאות הפגיעה של הקיום.
ההכרה עד כמה חסרי-אונים אנחנו מרגישים, כמה מעט אנחנו יודעים, כמה פוחדים אנחנו מאי-הידיעה ועד כמה מופתעים אנחנו מן המשקל העשיר של אובדן המוענק אפילו לחיים הממוצעים ביותר.

כֵּנוּת מבוססת בענווה (humility) ואפילו בהשפלה (humiliation), ובהודאה עד כמה אנחנו חסרי-אונים. כֵּנוּת אינה נמצאת בגילויה של האמת, אלא בהכרה עד כמה אנחנו פוחדים ממנה. להפוך להיות כֵּן/אמיתי זאת ההתגלמות הבריאה של חוסר האונים והחולשה.
כֵּנוּת מאפשרת לנו לחיות מבלי לדעת – איננו יודעים את הסיפור כולו, איננו יודעים את מקומנו בתוך הסיפור; איננו יודעים מי אחראי או מי ישא באשמה בסופו של דבר. כֵּנוּת אינה הגנה; כֵּנוּת אינה נשק שישמור עלינו מפני אובדן או שברון לב, כֵּנוּת היא המדד ליכולת שלנו להסכים עם המציאות, לקבל את המקום הקשה ביותר עבורנו, החיים עצמם, גבול הנשימה – המקום בו אין לנו בחירה בין רווח והפסד.

(בתרגום חופשי שלי את המילים המלוות את הסרט הרגיש והמיוחד הזה)
https://www.youtube.com/watch?v=D2j9kROrX2k&feature=share