ערֵבים זה לזה
מצב הנפש ומצב החומר ערֵבים זה לזה.
כשהאחד יציב הוא מייצב את האחר
כשהשני סוער עד למרכז הוא מוציא את האחד משלוותו.
מרכז יציב מאפשר לאסוף
את השוליים הסוערים
ולהשקיט אותם
לכדי אדוות פועמות.
פועמות פעימה חיה
מאפשרת לחוות את קשת הרגשות
ולהיות בתוכה בעדנה.
כאב, שמחה, בלבול, הנאה, פחד, יצירה …
בכולם באותו אופן
פועם ומתרחב עד אין קץ
עד שמפנה את מקומו לפעמה הבאה.
כשמרכז הנפש יציב… גם החומר מתמרכז בנחת
בשתי ידיים שעוטפות ומכילות אותו
ללא מאמץ, עד שירגע
מנחות אותו אל המרכז של עצמו
כשהחומר ממורכז…
האם בעזרתו ניתן להנחות את הנפש
אל המרכז של עצמה?
— דברים שלחש לי גלגל האובניים