מילים
אירועי היום-יום, מחשבות ורגשות מחוללות בראשי. אותיות מצטרפות למילים מצטרפות לשורות נכתבות על דפי הפנקס.
מפעם לפעם מוצאות את דרכן גם לכאן...
אַחֵד נָפוּל וְחַלָּשׁ
שֵׁנִי חָזָק וְחִיּוּנִי
מַשִּׁיקִים וּמַשְׁקִים
זֶה אֶת זֶה
צאי והובילי אותי
שאי אותי אֶל כנפיים
יש לו לב חם.
הוא עומד ומחכה עד שאתפנה אליו, הוא מכיר את התהליך.
כשאני כבר מגיעה אני רואה אותו מתרחב לקראתי
נשכח במדף התחתון
מאחור
לאט לאט
הלך והתייבש
איבד בכל פעם עוד
מן האלסטיות שלו.
אחרי חודשים הרבה
גיליתי שהפך
לבלוק יבש וכבד.
ומכיוון שלא זונחים חברים ותיקים…
משהו שנולדים לתוכו
משהו שגדלים איתו
משהו שמצטרפים אליו
משהו שמעצב אותנו
משהו שיש לו
חיים ונשמה משל עצמו…
יוצאת לדרך
המסלול נראה ברור ומבטיח
נפרש בפני ממש כמו שטיח
פוסעת בדרך תלולה ומאתגרת
לפעמים נדרשת התארגנות קצת אחרת…
בשנה ההיא חזרנו מהרי יוון ישר אל תוך זרועות הסוף
מבולבלים, לא מוכנים… לא הספקתי להיפרד באמת.
השנה נשאתי אל יוון את כאבי הפיזיים שלי
מבלבלים, לא מובנים…
לפני שבועיים הופעת אצלי
שנינו יחד בעיר לא-מוכרת
עבורי לחלוטין זרה
לך כנראה מאוד ברורה
יש פתגם איטלקי שאומר ש 'הכרת תודה היא זכרון שבלב'
כשאנחנו מציינים לעצמנו ובקול רם את הדברים, אנחנו נוצרים אותם בליבנו, משאירים אותם איתנו בצורה נוספת.
אז…
בפעמים הראשונות הם שאלו: 'מה זה החארטה הזה?'
וניצלו את ההזדמנות לנמנם עד שיוכלו לחזור לתאים שלהם
לאט לאט הם נישבו בקסם של הדבר ששינה את חיי.