לפני השער

מְדָרְגוֹת אֶבֶן רְחָבוֹת
שַׁעַר מַתֶּכֶת גָּדוֹל וּמְסֹרָג
'אַתְּ חַכִּי כָּאן', הִיא אָמְרָה וְנֶעֶלְמָה מֵאֲחוֹרָיו
הִתְגַנַּבְתִּי בַּשֶּׁקֶט וְהֵצַצְתִּי מֵבִין סוֹרְגַי הַמַּתֶּכֶת
בִּפְנִים גַּן גָּדוֹל – שְׁבִילִים, עָצִים וּפְרָחִים
וַהֲמוֹן אֲנָשִׁים
אֶת מִעוּטָם מַכִּירָה, רֻבָּם – זֵרִים.

חוֹזְרוֹת אֶל הַבַּיִת הָאָהוּב.
שַׁעֵר הַבַּרְזֶל הַקָּטָן סוֹבֵב עַל צִיְּרוּ הַמּוֹכֵר
וּמְגַלֶּה אֶת שְׁבִיל הָאַמְנוֹן-וְתָמָר שֶׁל סָבְתָא.
בְּפִנַּת חֲדַר הָאוֹרְחִים הַגָּדוֹל הוּא יוֹשֵׁב
גָּדוֹל וְיַצִּיב, אֲנִי רָצָה לִקְרָאתוֹ בְּשִׂמְחָה
וּמְגַלָּה … שֶׁהוּא בּוֹכֶה.
מְטַפֶּסֶת אַל חִקּוּ וּמִתְכַּרְבֶּלֶת – שֵׁם הֲכִי בָּטוּחַ.
מְצִיצָה בִּפְנִים הַדּוֹמְעוֹת וְשׁוֹאֶלֶת: 'אַבָּא, לָמָּה אַתָּה בּוֹכֶה?'
'הִיא חָסְרָה לִי', הוּא עָנָה
וַאֲנִי הַקְּטַנָּה, בַּת ה-6, מִתְפַּלֵּאת וְשׁוֹאֶלֶת: 'מָה, גַּם אַתָּה עוֹד צָרִיךְ אִמָּא?'

מִמֶּרְחָק הַשָּׁנִים, שׁוּב עוֹמֶדֶת בִּפְנֵי הַשַּׁעַר
וְהַפַּעַם אֲנִי זוֹ הַמִּתְגַּעְגַּעַת.

עוֹמֶדֶת בִּפְנֵי שַׁעַר
מִתְגַנֶּבֶת בַּשֶּׁקֶט וּמְצִיצָה אֶל תּוֹךְ
גַּן הַמִּלִּים
אֵלֶּה שֶׁמְּבַקְּשׁוֹת לִפְרֹץ אֶל מִחוּץ לַשַּׁעַר שֶׁלִּי
לְהִתְאַסֵף לְשׁוּרוֹת כְּתוּבוֹת עַל דַּף.