אז רציתי שישתנה
אז רציתי שישתנה
תכננתי שיהיה אחרת
וזה לא התרחש.
בתוכי התחיל רחש,
רחש ובליל של קולות
אכזבה וכעס, ייאוש וטענות
'הם' לקחו לי את החלום
'הם' חיבלו לי בתוכניות;
התוכניות האלה שחשבתי לתומי
שייצרו עבורי מציאות אחרת;
'הם' שראו את המציאות בעיניים שונות משלי.
והשאלות בתוכי החלו:
'איך זה קרה?'
'מה עשיתי לא מספיק?'
וגם 'איך נתנו לזה לקרות?'
אז עצרתי. התבוננתי.
וראיתי התנשאות בריבוע.
האחת – כי חשבתי שהדברים בידיים שלי
השניה – ש'הם' טועים ואני צודקת.
ירדתי מן ההר ובדרך בדקתי ביני לביני
מה אני עושה עם כל זה…