יש לפעמים

היום קניתי לי מתנה – קרש משלי

יש לפעמים
שצריכות לעבור
לא מעט שנים.

ואז…
מתבגרים
ומתגברים על פחדים עמוקים
שטבעו בנו סיפורי החיים.

בראש חשבתי
ששחררתי מזמן
ובכל פעם מחדש גיליתי
שהגוף עוד לא מוכן.

לפני שנה דיברתי איתו,
הסברתי והזכרתי,
שיש אהבה ישנה
ואני מתגעגעת
להתערסל בתוכה
להיטמע בתוך האינסופיות שלה
להקשיב לה
וללמוד.
הבטחתי לו שגם הוא ייזכר
ויחד את הפחדים
נתמיר להנאה צרופה.

והוא אמר בשקט
'בואי נראה…'

ברגליים רועדות
התייצבנו יחד
אל מול הכחול הגדול
היא נתנה לי קרש
ואמרה… 'קדימה. זה הכל'.

עברה שנה
אפילו הגוף התמכר
כמה פעמים בשבוע
ככה… כשהים מאפשר.

שמי סיגל, היום בת 16 ועוד טיפה.
.