הַדְּמָמָה
אצלי בפנים ריק
בחוץ מצייצות בלי הרף
בליל גדול של ציפורים.
מקשיבה יותר מאי-פעם
מבקשת חיבור בלי פרטים.
מצליחה? לא יודעת.לפעמים מרגישה שאני לא כאן באמת…
משהו בי מבקש הַדְּמָמָה
הראש והנפש מוצפים באינספור פרטים
כאילו אוסף אינסופי של תוים
בערימה…הַדְּמָמָה כדי לשמוע מנגינה
רווחים
בלי נתונים
רק מנגינה, לא-יודעת, מתנגנת
בלי שם, בלי מטרה
ככה.
בלי לדעת.מבקשת לגעת שוב עמוק בפנים
רק שלי – שמזהה מי אני עכשיו
לא מה שידעתי שאני
שמגלה חדש —
שפת הציפורים, כפר קיש