אמא שלי
לאישה שהביאה אותי לעולם, אמא שלי.
אומרים שאמא יש רק אחת. ואנחנו, שלושתינו זכינו באחת ויחידה.
מיוחדה.
בשנים האחרונות שוחחנו שתינו הרבה על אמהות, בעיקר בזו שלך אותי.
שיתפת אותי בתסכול הגדול שלך בלהיות אמא-שלי.
גידלת, חינכת וכיוונת דורות רבים של ילדים ואותי…
איכשהו הרגשת, כך אמרת, שלא מצאת את הדרך להגיע ולגעת.
אז אני רוצה לספר לך… למדתי ועדיין לומדת ממך כל-כך הרבה:
את השמחה שבהתפעמות מדבר חדש
את האהבה ליופי ולמעניין
את הסקרנות והרצון ללמוד עוד, להתנסות, לעשות
את היכולת לקום על הרגליים – כי ככה אני רוצה
את המוכנות ללמוד מכל אחד ומכל דבר
את העשייה השקטה עבורך ועבור אחרים באהבה
וגם ובעיקר למדתי ממך איך לכוון ולהניע אחרים, איך לעזור להם לפסוע בדרך שלהם. לא הסברתי לי פשוט היית.
למדתי ממך איך לא-להגיד ופשוט להיות.
לקוות שהדוגמא שאני נותנת תיגע באחר… או אולי לא… וגם אז זה בסדר.
היכולת המופלאה הזו שלך היא זו שנוגעת
היא זאת שתרמה רבות למי שהפכתי להיות.
אני יודעת … את בטח אומרת לך בשקט 'לא עשיתי את זה לבד', 'זאת את בעצמך שיצרת…'
וגם 'לא יכולתי לעשות את זה בלי אבא'…
זה נכון והוא חסר היום במיוחד – כי זאת יום ההולדת שלו גם, כמעט.
מבקשת להגיד לך תודה ענקית מעומק הלב.
על שאַתְּ – אַתְּ
ובעיקר על שבחרת בי להיות לי לאמא.
מי ייתן ותמשיכי ללמוד, לצמוח, לצחוק ולפעמים גם קצת לבכות (לא רק כשאת לבד), לעשות, ליצור, לשחק ולהשפיע בכך על כל הסובבים אותך.
התברכנו בך.
מזל טוב!
אורה קרומר חוגגת 85