בת שלוש עשרה

שבועות כבר חלפו מאז חגגנו כולנו שבועות
ואני חגגתי גם שנים, 13 שנים.
הפעם שונה…
כנראה שכמו מזג האויר שבחוץ
שעוד לא ממש החליט אם כבר ממש קיץ או עוד מעט
גם אצלי לא לגמרי ברור
הפעם זה דורש קצת יותר זמן. סבלנות. התבוננות
מה היה בה בשנה הזו ומי גדלתי להיות.

כמו בת 13
עדיין ניצבת על קרקע הילדות, חולמת חלומות משלי בגדול
(לפעמים אולי יותר מדי)
וגם נפתחת אל העולם – מהו בעצם מקומי שם?
מבקשת ליצור משהו עם כולם.

מחפשת, מוצאת, מאבדת ושוב
את האיזון השברירי
בין אני עם-עצמי-לעצמי
ואני עם-השאר-וביחד.

חולמת רחוק. מבשלת רעיונות. יוצרת אותם למציאות.
עושה יחד צעד קדימה,
נסוגה בעצמי שניים.
רוקדת.
מתבגרת.
בת 13 (וכמעט חודשיים)