לילה הופך לבוקר

 

ציפורן דקה של ירח מתחסר
בשמי תכלת מתבהרים.
היא שולחת את עצמה בכל תרועה רמה
מאדימה את קו האופק
כמו מודיעה 'תיכף אני מגיעה'
רוח קלילה מנשבת על פני הקערה
קו האופק מתבהר מעט ונרגע.
מה שנדמה קודם שטוח
מקבל עומק וצורה
אינסוף קפלים וחריצים הם פני הקערה.
ואז… היא מציצה… לאט ובהתמדה
נקודה זוהרת צהובה-אדמדמה
מגלה את עצמה מעבר לרכסים רחוקים,
אצילית ושלמה.
הופכת את הלילה לבוקר
אותו דבר והרבה אחרת…