כולם בכפיפה אחת
השמש עולה מעל הקערה היפה בעולם
צובעת אותה צבעי ארגמן
מגלה קפלי קפלים בין האור והצל
הנמתח על הפנים.
בוקר מוקדם, הרוח שורקת בפנים
מתגברת בקרירותה על חומה של השמש העולה.שלושה נערים שותים קפה מגזיה
אישה צעירה לוחשת מילים מתוך סידור תפילה
עדר יעלות מלחך עשבי חורף יבשים
שתי עלמות, יושבות אל מול הנוף וכותבות
איש אחד עטוף טלית, פניו מזרחה
בחור צעיר מבצע תנועות טאיצ'י עדינות וחיוך נסוך על פניו
ובחורה תמירה מעבירה את הנוף אל נייר בעפרונה…בוקר. דממה. רגע לפני שהעולם מתעורר.
כל אחד בדרכו לברר ולברך את היום.
כולם בכפיפה אחת
תחת השמיים ואל פני הקערה.גם אני.
בוקר על שפת המצוק