חשבתי לחזור ולשתוק
חשבתי לחזור ולשתוק
ולהתקפל אל תוך עולמי
להשאיר את קולי לעצמי
עד יעבור זעם…
אז Neta המשיכה לדחוק בי להשמיע אותו ולהראות לעולם את נקודת מבטי
ו Carmit הצטרפה והזמינה גם היא
ואתמול הופיעו שוב מילים שדיברו אל הנפש …
'חייך הם אירוע היסטורי יחיד ואין-בילתו.
מן העמדה של האירוע הזה יש לך נקודת-ראות, תצפית, על פיסת-האמת, שאינה נפקחת לאיש מלבדך…
לפעמים אני חושב על האומנות כעל
דו"חות מן הנשמות.
עדויות ראיה מכל אחת מהן, המוסרות
מה הם פני הדברים מהיכן
שהוא או היא עומדים,
נאספות לכדי תיאור של הנעשה והקיים כאן.
הסיפור אינו שלם בלי הדו"ח שלך.
זוהי הרמה של 'האישי'
ההולך ומתרחק מן 'הפרטי'…'
— פסח סלבוסקי | ההשראה החוזרת לתיקונה
בתמונה: הצצה לתהליך מרתק שהולך ומתהווה בימים אלה בבית המלאכה — 'אדמה בקועה'.
דו"ח אישי מהנשמה הפרטית שלי על המציאות ההולכת ומתבקעת מתחת לרגלינו.
תודה לשתיכן, נטע וכרמית, על שאתן צועדות לצידי.