ריקודו של הכאוס
"אם חושינו היו מעודנים מספיק, מפולת סלעים הית הנתפסת בעינינו כריקודו של הכאוס"
(ניטשה)
והרי סלע שמתפורר ונשבר הוא באמת מסה גדולה של אטומים בתנועה וריקוד, מחוללים ורוטטים בקצב מופלא…
אנשים ואירועים הם, ליתים רחוקות, מה שאנחנו חושבים שהם…
הם משמעותיים יותר ושווים ליותר תשומת לב מאיתנו…
הם חלק מריקוד גדול ומתוזמר שכדאי לנו להיות נבונים
ולקוד בפניו קידה עמוקה של הכרת תודה וענווה …
(מילים ומחשבות בעקבות יום הכיפורים בהיכל של הטבע…)