כמעט שנה…
"כשכוכבים כבים, נופלים לאדמה מסך הערפל נפתח
והימים טובים עם בוא הנחמה; אני איתך, אני איתך"
— כמעט סתיו / צרויה להב
כמעט שנה…
חודש ועוד חודש, ספרתי כבר אחד-עשר בדיוק
הגוף מרגיש 'חסר', הלב מתגעגע
ובתוכי הקול שלך – עמוק, מחבק ויודע
ממש לפני סופו של אתמול
שמעתי אותך בקול רם וחזק
אומר לי: 'תתחדשי'
לא מברך על משהו חדש שכבר התרחש
מנחה אותי… מורה לי להתחדש
שומעת בקולך
יותר מאי-פעם
געגוע…
צילום: בוקר מוקדם באגם גן הורדים, ירושלים