אשתף אתכם במפגש כזה נוסף, דומה וגם קצת שונה...
ביום חם של אוקטובר בשנה שעברה
טיפסנו יחד שנינו להר ארדון שבמכתש רמון.
בסופו של היום אחרי שירדנו ונחנו
התחלנו את הדרך חזרה אל המכונית.
הוא צעד הרבה לפני ופתאום רואות עיני את זה
קטן, שולי, בצידי הדרך.
היה חם, רציתי להגיע אל המכונית,
המצלמה היתה בתרמיל שלו הרחק מלפנים. ויתרתי.
אחרי 10 צעדים המשכתי לשמוע
אותם מפטפטים, בתנועה של עצמם.
רצתי, לקחתי את המצלמה וחזרתי אליהם.
ישבתי איתם, הקשבתי, התבוננתי. הייתי כולי שם בלי רצון משלי ובסוף צילמתי את הרגע הזה של המפגש.
רגע נדיר שבו שניים יוצרים עולם שלישי שיש בו תנועה משל עצמו.
מאז יכולים להמשיך ולהיוולד עוד ועוד עולמות שכאלה,
כשמישהו מתבונן בצילום ונוצר שם מפגש חדש ולפעמים גם שמחת היווצרות כשנוצרת שם תנועה של משהו חדש שנוצר.