סליחה

‘סליחה’, אמרתי,
‘סליחה שפגעתי’.
והמשכתי.פתאום משהו בתוכי זעק
ועצרתי.
התבוננתי…
מה היה שם?
בתוכי בכנות חקרתי

אם הייתי קודם עוצרת
האם הייתי אומרת?
אם הייתי קודם מתעניינת
האם הייתי כל כך עויינת?
ממה אני פוחדת?
מה בתוכי כל-כך מאויים?
מה שם בפנים כמעט לא-קיים?

סליחה היא הלך-רוח
שמתחיל בהודאה,
סליחה היא הלך-רוח
שמאפשר לי הודיה.
סליחה…
היא לא סתם מילה.