חוכמת הגלגל

כשהאחד יציב הוא מייצב את האחר
כשהשני סוער עד למרכז הוא מוציא את האחד משלוותו.

מרכז יציב מאפשר לאסוף
את השוליים הסוערים
ולהשקיט אותם
לכדי אדוות פועמות.

פועמות פעימה חיה
להיות בתוכה בעדנה.
כאב, שמחה, בלבול, הנאה, פחד, יצירה ...
בכולם באותו אופן
פועם ומתרחב עד אין קץ
עד שמפנה את מקומו לפעמה הבאה.

כשמרכז הנפש יציב... גם החומר מתמרכז בנחת
בשתי ידיים שעוטפות ומכילות אותו
ללא מאמץ, עד שירגע
מנחות אותו אל המרכז של עצמו
כשהחומר ממורכז...
האם בעזרתו ניתן להנחות את הנפש
אל המרכז של עצמה?

-- דברים שלחש לי גלגל האובניים, 17.8.2015

נשכח במדף התחתון
מאחור
לאט לאט
הלך והתייבש
איבד בכל פעם עוד
מן האלסטיות שלו.

אחרי חודשים הרבה
גיליתי שהפך
לבלוק יבש וכבד.

ומכיוון שלא זונחים חברים ותיקים
התחלתי לאט
ובתשומת לב
להשקות אותו קצת בכל פעם
וביניהן... הנחתי לו;
עד שאפשר היה להרגיש
שחוזרות אליו פעימות הלב
שהוא חוזר ונזכר מי הוא.

צילום: Gold Amalia הנפלאה

באהבה גדולה ניגשתי אליו
חיברתי אליו חברים דומים
ובידיים יציבות
חיבקתי
וְלַשְׁתִּי אותו אל תוך עצמו.

בסופו של היום – הוא חייך אלי
והודיע שהא מוכן
להפוך לְמֵיכַל...

**

רק היום, כשעסקתי בו
[בחומר שהתייבש בבית המלאכה]
ראיתי איך
אותו דבר
קרה גם אִתָּהּ...

חודשים הרבה שלא
הפכתי מחשבות למילים
ולאט לאט
התייבשה העט
והיד הכותבת
איבדה את האלסטיות שלה;
הכתיבה שלי הפכה
יבשה וכבדה.

המילים תמיד היו חברותי הטובות...
בשבועות האחרונים
התחלתי לאט
ובתשומת לב
לאוורר אותן – קצת בכל פעם
... ולהניח להן.

והנה לאט, מעט
אני מתחילה להרגיש
את פעימות ליבן.

באהבה גדולה
מחברת בין החומר לרוח
מתבוננת בסקרנות איך
העבודה הפיסית בבית המלאכה
מלמדת אותי עוד על עצמי.

לָשָׁה גם את המילים אל תוך עצמן
מי יודע
אולי גם הן
תסכמנה להפוך לְמֵיכַל...

[דברים שהתבררו לי היום בבית המלאכה]

הכל סובב ומסתובב
והמרכז לעולם יציב
עד כאן ברור ופשוט
וגם ... חומר הוא חומר ...
וכמו דברים רבים אחרים גם הוא מושפע מהלך הרוח
כשאני מסכימה להתייצב ולנוע יחד עם הסיבוב
(יחד עם הסערה) - החומר נענה לי ולובש צורה

מזכיר לי אותנו ...
כשאנחנו מתייצבים בלב הסערה
יציבים, סקרנים, מאמינים
נוצרים מעגלים של חסד
נוצרת צורה חדשה
וממנה ... אדוות אל האינסוף...

25.3.2017

מובנה של המילה השראה (Inspire) - לתת חיים בנשימה.
השראה היא כמו נשימה פנימה (שאיפה) בכוונה תחילה.
זה מצריך האטה, מיקוד והתמסרות לחשיבותו של התהליך מעבר לחשיבותה של התוצאה.
כל איום ראשוני או פחד מתפוגגים לרגע עם הסבלנות והתפעמות מעוצמת היצירה. ואז הם חוזרים לביקורים חטופים מדי פעם, בכל פעם מחדש.
כך בתהליכי למידה פנימיים
וכך בעבודה בחימר...

לשרוף קרמיקה זה שיעור גדול בסבלנות
אחרי עבודת לגו קפדנית סוגרים את הדלת ומפעילים
ואז הוא מתחמם לו לאיטו במשך שעות
ואז הוא מתקרר לו בקצב שלו ... די הרבה שעות
ורק אז אפשר לפתוח את הדלת
ו... ליהנות מההפתעות שמחכות בפנים.
כשמכניסים אותן לתנור אפשר לנחש מה יצא
ובכל זאת ... תמיד הפתעה.
עכשיו נראה מה יעוללו להם הגלזורות...

שאלה אותי הבוקר בת-השכנים כשהתבוננה בי עובדת בבית המלאכה.
אחרי שהלכה לה לדרכה
ישבתי עם השאלה אצל הגלגל
והקשבתי...

לוקחת גוש חימר וחושבת לעצמי כיוון
מניחה על הגלגל ומתחילה
ואז...
יש שאני מחליטה להחליט ונוצר הכלי שרציתי.
יש ואני מסכימה לוותר, מקשיבה ורוקדת איתו
ואז נוצר כלי שיש בו גם נשמה משלו.

פעם כך ופעם כך...

4.4.2018

חזרתי אל בית המלאכה
בהתלהבות גדולה
המוני רעיונות שמבקשים להפוך לצורה
התיישבתי אל הגלגל
והוא לחש לי ...
"לאט לאט. קדרות היא כמו שירה"...

אַתָּה קוֹרֵא אֶת זֶה מַהֵר מִדַּי
אַתָּה קוֹרֵא אֶת זֶה מַהֵר מִדַּי,
תָּאֵט, כִּי זוֹ שִׁירָה
וְשִׁירָה לְאַט פּוֹעֶלֶת.
אִם לֹא תִּחְיֶה אִתָּהּ מְעַט
הָרוּחַ לְעוֹלָם לֹא תִּשְׁרֶה.
קַל כָּל כָּךְ מַהֵר לַחֲלֹף עַל פְּנֵי הַשֶּׁטַח
וְאָז לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיָה דָּבָר לִמְצֹא.
בְּעֵינֶיךָ גַּע בַּשִּׁיר בַּעֲדִינוּת
כְּאִלּוּ אַתָּה נוֹגֵעַ בִּבְשָׂרָהּ שֶׁל אֲהוּבָה.
שִׁירָה הִיא תַּרְגִּיל בְּסַבְלָנוּת,
אַתָּה חַיָּב לְהַמְתִּין לָהּ שֶׁתָּבוֹא אֵלֶיךָ
הָרוּחַ מִתְגַּלָּה בְּתַחְפּוֹשׂוֹת רַבּוֹת;
כַּמָּה רוֹטְטוֹת בְּיֹפִי,
כַּמָּה מַרְעִידוֹת בְּשִׁיר.
מַה קּוֹרֶה?
הָאֵט, הָאֵט,
קַח כַּמָּה נְשִׁימוֹת לָעֹמֶק,
קְרָא אֶת הַשִּׁיר לְאַט,
קְרָא כָּל שׁוּרָה לְחוּד,
קְרָא כָּל מִלָּה וּמִלָּה לְבַדָּהּ,
קְרָא אֶת הָרְוָחִים בֵּין הַמִּלִּים,
תַּתְחִיל לְהִתְנַמְנֵם, זוֹהִי שִׁירָה,
תֵּרָגַע עַד שֶׁלִּבְּךָ
יִהְיֶה פָּגִיעַ, פָּתוּחַ לִרְוָחָה.

- קן נוריס... מאנגלית: שמעון לוי

8.4.2018

אחרי תקופה ארוכה של יצירת כלים גדולים
נכנסתי הבוקר לבית המלאכה בידיעה שיש לי זמן קצוב
ײאין בעיה, חשבתי לעצמי, סדרה של ספלים זה קלי קלותײ.

כמו תמיד, גם היום, לימד אותי החימר שיעור בצניעות וענווה
וגם שגדולים וקטנים מפעילים שרירים אחרים,
זקוקים לתשומת לב שונה
ולוקח זמן לעבור בין אחד לשני.
שיעורים בבית המלאכה וגם... לחיים עצמם.

3.5.2018

כשכל כלי שאני נוגעת בו
הופך לשבר כלי...
זה הזמן לצאת מבית המלאכה
ולשוב בזמן אחר...

בית המלאכה, מקום נפלא לגלות באמת מה שלומי...

6.5.2018

הבוקר חזרתי אליו
ושמעתי אותו קצת נזהר
למה? ביררתי, מה קרה?
נעלבת קצת ביום ראשון, הוא אמר
נכון, ובכל זאת המשך לגלות לי את הפנים שלי
גם כשזה כואב... זה מרגש...

8.5.2018

בימים שבתוכי הכל סוער ומבולבל
בבית המלאכה אז אפילו הרדיו מובטל
ובתוך הדממה
אפשר רק לשמוע
אותו ואותי
נוגעים. רוקדים. משוחחים.